Submitted by tehila on
חוק חופש המידע קובע, כי לכל אזרח ותושב יש זכות לפנות לכל רשות ציבורית עליה חל החוק (כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית) ולבקש מידע (הכוונה לכל מידע שנמצא אצל הרשות ויש לו ביטוי מוחשי - כתוב, מודפס, מצולם וכדומה), מבלי שהוא חייב להסביר מדוע מבוקש המידע.
הכלל בחוק הוא שהרשות צריכה למסור את המידע, אבל החוק גם קובע חריגים לכלל כמו בטחון המדינה ופגיעה בפרטיות. אם החריגים מתקיימים, הרשות איננה חייבת למסור את המידע. בכל מקרה של סירוב למסור את המידע, הרשות חייבת להסביר ולנמק בכתב את הסיבה לסירוב.
כמו כן, החוק מחייב את הרשות הציבורית לפרסם מיוזמתה את הכללים על פיהם היא עובדת ("הנחיות מנהליות") וכן דו"ח שנתי אחת לשנה.
לחוק נקבעו שלוש תקנות בקשר אליו:
- תקנות כלליות - עוסקות בתוכן של דו"ח חופש המידע אותו צריכה רשות ציבורית לפרסם אחת לשנה.
- תקנות האגרות - חוק חופש המידע קובע כי הגשת בקשת חופש מידע כרוכה בתשלום אגרה. תקנות אלו עוסקות בסוגי האגרות ואופן חישובן. בקשת חופש המידע פטורה מאגרה במקרה ובו המידע שאדם ביקש נוגע לעצמו או במקרה בו הבקשה נוגעת למידע אודות נהלים, שהרשות הייתה צריכה לפרסם ממילא.
- תקנות איכות הסביבה - תקנות המחייבות רשות שיש בידה מידע אודות חומרים מסוכנים שנפלטו לסביבה, לפרסם את הנתונים אודות מידע זה.
את בקשת חופש המידע יש להגיש לממונה על חוק חופש המידע ברשות הרלוונטית.